פרופ' יובל ביתן מציל חיים במוקד הכוננים הלאומי של מד"א

פרופ' יובל ביתן, בן 59 ממושב גבעת ח"ן, הוא חבר סגל במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. יש לו שלושה תארים אקדמיים מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר אחד נוסף שהוא לא מוכן לוותר עליו - חובש בכיר במד"א.
הפגישה הראשונה שלו עם עולם הרפואה התקיימה בצבא,  כאשר שירת כחובש קרבי בחטיבת הנח"ל. עם סיום שירותו הצבאי וטרם התחיל את לימודיו באוניברסיטה, יובל עבד במד"א כחובש רפואת חירום ונהג אמבולנס, תפקיד אותו מילא במשך 5 שנים.הקריירה האקדמאית ארוכת השנים של יובל אשר העסיקה אותו מסביב לשעון לא כיבתה את אהבתו להצלת חיים,  ולפני 12 שנים חזר החובש הבכיר פרופ' יובל ביתן להתנדב במוקד הכוננים הלאומי של מד"א, שם הוא אחראי על הזנקת כונני תגובה מהירה רכובים על אופנועי מד"א וברכבם הפרטי לקריאות חירום.מפרוץ המלחמה יובל לוקח חלק פעיל אפילו יותר בהתנדבות שלו. הוא הגדיל את כמות המשמרות, נשאר בכוננות בזמנו הפנוי ומוזנק למוקד באירועים חריגים.

״האירוע הכי גדול שאני זוכר מפרוץ המלחמה זה בשבעה באוקטובר. הוקפצתי מוקדם וכבר בערך בשעה 07:15 הייתי במוקד. זה היה יום עמוס ומטורף. לקח לכולם וגם לנו בארגון זמן כדי להבין מה ההיקף והמורכבות של מה שקורה. פעלנו במהירות וניסינו להבין את הסיטואציה תוך כדי תנועה. כחלק מתפקידי אני נמצא בקשר מול כונני החירום של מד״א שמוזנקים מביתם באירועי אמת והם המעגל הראשוני שמגיע לפצוע, אז הם אלו שנמצאים בשטח, זה היה יום מורכב מאוד עבורם והיינו שם כדי לתמוך ולעזור להם וכמובן לאנשים שהיו זקוקים לעזרה. זה היה יום שלא אשכח בחיים״.

בנוסף, יובל משתתף בוועדות ומשלב בין עבודות המחקר שלו כפרופסור לניהול מערכות בריאות להתנדבות במד"א. לדוגמה, בפרויקט שנעשה יחד עם הפרמדיקים המוטסים של מד"א פותח עבורם תיק ייחודי שמותאם לאופי העבודה שלהם.

ולסיום, יובל הוא איש משפחה. הוא נשוי ויש לו שלושה ילדים שהקטן מבניהם עושה שירות לאומי במד״א כחובש. ״כשאתה רוצה משהו שום דבר לא יעמוד לפניך, אפשר גם להיות איש משפחה, גם להגשים את החלומות המקצועיים שלך וגם להתנדב במשהו שעושה לך טוב. אני שמח שהבן שלי הגיע למד״א לתרום את חלקו בהצלת חיים״.

חובש בכיר במד"א, פרופ' יובל ביתן: "מד"א תמיד היה חלק ממני, גם בתקופה שלא התנדבתי תמיד היה בי את הרצון לחזור ואני שמח שאני מצליח לשלב את ההתנדבות עם העבודה שלי. אני משתדל להתנדב אחת לשבוע, זה ממלא אותי וגורם לי לסיפוק גדול. מתחילת המלחמה אני כמובן עושה יותר משמרות ומעבר לזה יצא לי גם להיות מוזנק כמה פעמים בגלל אירועים חריגים וגדולים.
המטרה העיקרית היא לתגבר את כוח האדם במוקד, ולעזור גם לצוותי מד״א וכמובן לאנשים זקוקים לעזרה. ההתנדבות תמיד נתנה לי הרגשת סיפוק, אבל היא מאוד התחזקה עם המלחמה. יש חשיבות אפילו גדולה יותר בתרומה ובעשייה שאני יכול להעניק בתקופה כזאת. אני מודה על האפשרות שיש לי להיות מעורב בפרויקטים נוספים במד"א בנוסף להתנדבות שלי במוקד הכוננים".

צילום: דוברות מד"א